שיתוק מוחין הוא קבוצה של הפרעות נוירולוגיות שמתרחשות כתוצאה מנזק למערכת העצבים המרכזית, במיוחד למוח. הנזק בדרך כלל מתרחש בזמן ההיריון, במהלך הלידה או בשלב מוקדם מאוד של התפתחות הילד. הנזק לא נגרם ממחלה גנטית, אלא כתוצאה ממגוון גורמים חיצוניים, כגון חוסר חמצן בלידה, זיהומים בזמן ההיריון, או טראומות פיזיות.
הסימפטומים של שיתוק מוחין משתנים בהתאם למיקום והחומרה של הפגיעה במוח, אך בדרך כלל כוללים בעיות בתפקוד המוטורי, כלומר קושי בתיאום ובשליטה על תנועות הגוף. זהו מצב כרוני שמלווה את האדם לאורך כל חייו, אם כי ישנם טיפולים המפחיתים את התסמינים ומשפרים את איכות החיים.
הסימפטומים של שיתוק מוחין יכולים לכלול:
- חולשה מוטורית: יכול להיות שיתוק בגפיים העליונות או התחתונות, עיוותי גוף והגבלות בתנועה
- תנועות בלתי נשלטות: רעד, תנועות חוזרות או חוסר יכולת לתפקד בצורה חלקה וזורמת
- בעיות בהליכה: חוסר יציבות, שיבושים בקואורדינציה בין הרגליים והגוף
- בעיות בקואורדינציה ובתיאום: קושי לבצע פעולות יומיומיות כמו לאכול, להחפיף את השיער או לקשור שרוכים
- בעיות בשפה ובליעה: לעיתים קושי בהפקת קול, דיבור לא ברור או קושי בבליעה
בנוסף, ישנם מקרים של שיתוק מוחין שבו יש פגיעות קוגניטיביות, מה שגורם לקשיים בזיכרון, בלמידה ובמיקוד.
הטיפול בשיתוק מוחין מתמקד בשיפור התפקודים הפיזיים והקוגניטיביים של המטופל. טיפול בעיסוק, פיזיותרפיה, טיפול בדיבור ושירותים רפואיים אחרים יכולים להקל על ההתמודדות עם המחלה ולסייע בשיפור התפקוד.